מחנכת בסיור בפתח שנה חדשה

ספטמבר 13, 2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

דנה אבישר קרסקין

הקשר שלי עם תגלית התחיל בשנת 2013, כאשר ליוויתי קבוצות תגלית בתור מאבטחת טיולים ומגישת עזרה ראשונה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, וככל שליוויתי יותר קבוצות, כך גדל חלומי להיות מדריכה בתגלית. לאחר כמה שנים, זכיתי להגשים את חלומי ואכן הפכתי בעצמי למחנכת בסיור. כששואלים אותי מה אני עושה בחיים, ישר עולה לי חיוך על הפנים ואני מספרת באהבה על תגלית, ומסבירה שזה מעבר ל’עבודה’, זו דרך החיים בה בחרתי. להדריך בתגלית גורם לי להרגיש שייכת. זהו מקצוע עם שליחות, מחויבות וערך וזה פשוט עושה לי טוב בלב.

תגלית עבור המשתתפים הוא סיור משנה חיים ועבורי, זה כמו אוויר לנשימה. כשאני מדריכה קבוצת תגלית אני מרגישה חיה, מרגישה שהשפעתי, שעזרתי למישהו להרגיש שייכות, שפקחתי עיניים בנושאים שונים ומגוונים, שהעליתי למחשבה שאלות שלא תמיד יש להן תשובה חד משמעית, ושהייתי חלק ממשהו עוצמתי וחשוב.

אף פעם לא חשבתי שאעביר תקופה כל כך ארוכה בלי שתגלית תהיה חלק מסדר היום שלי ושברגע אחד כל הטוב הזה – שמאפשר חיבור בין העם היהודי בתפוצות לבין ישראל והישראלים- יהיה בעצירה כפויה, לפרק זמן בלתי ידוע.

זה קשה מאד להעביר את הימים בחוסר מעש ולא להיות חלק מחוויה פוקחת עיניים, חוצה תרבויות ומקרבת לבבות. בתור מחנכת בסיור, אני יכולה לחוות את הארץ דרך עיניי המשתתפים, לראות חברויות שנרקמות בין אנשים, להיות שותפה לחיבור הפנימי של אדם עם עצמו במהלך עשרת הימים הללו, ולפתח דיון סביב נושאים יהודיים שהמשתתפים לאו דווקא דיברו עליהם בעבר. ובעיקר, לראות את הקשר שנוצר בין המשתתפים לחיים בארץ, לאדמה, לחברה הישראלית ולקהילה היהודית, ולדעת שכשהם עולים על טיסה חזרה הביתה ואני נפרדת מכל אחת ואחד מהם, אני בטוחה שהם ישמרו מקום עבור מדינת ישראל בליבם. השינוי שנוצר במהלך עשרת הימים אצל כל אחד ואחת מהם הוא משהו שאי אפשר לפספס – הרצון לדעת ולראות, להבין את חשיבות המדינה ולהתחבר אל ההיסטוריה היהודית המשפחתית שלהם. כל אלו תהליכים שחשובים מאין כמוהם עבורם, וממלאים אותי בשמחה וסיפוק.

זה לא היה פשוט – גם בתור מחנכת בסיור וגם בתור ישראלית – לראות את רחובות ישראל ריקים בקיץ 2020, שאמור היה להיות שיא עונת התגליות. הרחובות היו ריקים מקבוצות של צעירים שמגיעים לכאן לחקור, לצאת מאזור הנוחות שלהם, לחוות ולהיות חלק מקבוצה מדהימה. זהו מצב שלא דמיינתי לעולם שיהיה אפשרי. אני מייחלת לרגע בו אגיע שוב לנתב”ג, עם פרפרים בבטן מרוב התרגשות, לקבל את הצעירים שבאים לחוות את ישראל.

החברה הישראלית אוהבת לראות ברחובותיה קבוצות תגלית, מאז שתגלית נוסדה בשנת 2000. עונת הקיץ הנוכחית היא העונה הראשונה בה קבוצות אינן פוקדות את רחובות תל אביב, את השוק בירושלים והעיר העתיקה, את סמטאות צפת, את חופי ים המלח והכנרת ואת מרחבי רמת הגולן. הישראלים מחכים לראות את שמחת החיים של אלפי צעירים יהודיים בארץ, באווירה הכה מיוחדת שעוטפת קבוצות תגלית.

תגלית עושה כל מאמץ על מנת לחזק את הקשר בין ישראל למשתתפי העבר והעתיד, כיום באמצעות שיחות ‘איחוד’ באפליקציית זום, או דרך סיורים וירטואליים.

אנחנו כיום בפתח השנה החדשה, וזהו זמן טוב לכתוב ציפיות מהשנה שתגיע. אני מאמינה שחובתנו כמחנכים בסיור, לזכור, שיום אחד הווירוס יחלוף, וצעירים רבים מכל העולם יוכלו לשוב לתגלית ולחוות את ישראל במלוא עוצמתה. אנחנו צריכים לדעת איך להפיק את המירב מהסיטואציה שנכפתה עלינו, על מנת שהפרויקט החשוב הזה ימשיך להתקיים גם בסיום המשבר.