ישראל דרך עיניים הולנדיות

נובמבר 1, 2018

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עדי שרעבי

אומרים שלפעמים הדברים הכי טובים נמצאים ממש מתחת לעיניים שלנו, מבלי שאנחנו רואים אותם. אז לא שהייתי צריכה תזכורת לגאווה שאני חשה כלפי הזהות היהודית שלי ולקשר העמוק שיש לי עם העם היהודי, אבל החוויה שעברתי בתגלית האחרונה שהדרכתי (ה- 11 במספר!), עם הקבוצה הבוגרת של הולנד, לחלוטין חיזקה אותי, והיא תיצרב בזיכרוני לנצח.

וכל זאת מדוע?

כי הדהים אותי לראות קבוצה של צעירים, שאינם מגדירים את עצמם כ”קודם כל יהודים”, שאינם משתייכים לקהילה, ושאינם מפתחים קשרי חברות או אהבה עם יהודים אחרים בהולנד, מתמודדים עם שאלות קשות של זהות ושייכות, ואחרי דיונים, מסעות ופעילויות, עוברים מהפך של ממש והופכים לחלק מהרקמה היהודית. צעירים שרבים מהם, לא חשים יהודים כלל, שאינם מרגישים בנוח לספר על יהדותם לאנשים חדשים שהם פוגשים, שכמעט כולם איבדו אחוז ניכר ממשפחתם בזוועות השואה ולפיכך למדו להסתיר את יהדותם מפחד מפני עתיד דומה, הופכים לאנשים שונים. הם גאים ביהדותן, רוצים לקיים מסורות שהעם שלנו קיים במשך אלפי שנים, ומתכננים כבר את הביקור השני בישראל. והכל בראש פתוח, בכבוד הדדי, בחברות ועם עניין אמיתי.

בין החוויות המיוחדות שעברנו, לא אוכל לשכוח את קבלת השבת. ישבנו יחדיו, הולנדים וישראלים, ונתנו לעצמנו להיסחף בהופעה של להקה ששרה שירים יהודים וישראלים, (אותם כמובן, לא הכירו ההולנדים), ואף הזכירה מוטיבים שונים אותם פגשנו בטיול, כמו מנהג קבלת השבת החל בצפת, שם שרנו “לכה דודי” מחוץ לבית הכנסת של האר”י. משהו בחיבור המיוחד בין הקבוצות פשוט פרץ החוצה – וכולנו שרנו, רקדנו, מחאנו כפיים ושמחנו שמחה אמיתית. קבלת השבת היא תמיד חלק משמעותי בעיניי בחוויית השבת של המשתתפים, במיוחד עבור אלו שזו הפעם הראשונה בה הם משתתפים באירוע כזה. התרגשתי לראות אותם יוצאים בחיוכים ושירה להדלקת הנרות וארוחת הערב, ולשמוע שהם הופתעו לגלות שקבלת שבת יכולה להיות LEKKER (שזה “מגניב”, “נעים”, “סבבה” בהולנדית.)

סיום המסע היה לא פחות ממופלא. החלטנו לערוך טקס בנות ובני מצווה, ו- 9 מהמשתתפים ההולנדים בחרו לקרוא בתורה ולתת לעצמם שם עברי, בטקס שמסמל בעיני, את העובדה שהם מוכנים לקחת אחריות גדולה יותר על יהדותם, ועל העברתה לדורות הבאים.

ריגש אותי במיוחד לראות את החיבור של ההולנדים לישראלים, בעיקר ביום האחרון בהר הרצל ובעיר העתיקה, אז היה לנו יום משמעותי ומרגש של חיבור בין העבר לעתיד, והבנת המחיר הכרוך בלחיות בארץ הזו. אני כל כך מודה על ההזדמנות שתגלית אפשרה למשתתפים ולי, להיחשף ליהדות וישראל בצורה שלא הכרנו עד כה. זהו שכרי ואני מודה על הזכות להדריך בפרויקט.